<h1>הרוקח סימן צ"ה</h1>
<h2>דף עו.</h2>
בפ' כלל גדול תבן כמלוא פי פרה עצה הוא תבן של מיני קטניות כמלא פי גמל עמיר כמלא פי טלה הוא כגרוגרת. עשבים כמלא פי הגדי עלי שום ועלי בצלים כגרוגרת. יבישים כמלא פי הגדי.
<h2>דף עו:</h2>
אלו כגרוגרות בפ' כלל גדול (דף ע"ו) המוציא אוכלין כגרוגרות, עמיר כמלא פי טלה היא גרוגרת. בפ' דר' עקיבא (צ' ע"ב) חגב מת כגרוגרת. בפ' המצניע כל אדם שאינו מוציא לזרע כגרוגרת. בפ' המוציא יין (דף ע"ו) כדי מזיגת הכוס רובע רביעית של לוג חלב של בהמה כדי גמיע חלב האשה או לובן ביצה כדי ליתן על פי כתית. שמן לסוך אבר קטן של קטן בן יומו. מים לשוף בהן את הקילור קילור לשוף בו את המים כל המשקין ברביעית כל השופכין ברביעית.
<h2>דף עח:</h2>
זפת וגפרית ליתן ע"פ נקב של יין. כחול כדי לכחול עין אחת, וכן דם. מים לשוף בו קילור. דבק כדי ליתן בראש השפשף קנה של ציידין.
בפ' המוציא יין סובין ליתן על פי כור צורפי זהב. שער לגבל טיט לפי כור צורפי זהב. סיד לסוד אצב' קטנה שבבנות.
רבב הוא שומן או חלב למשוח איספוגית קטנה כסלע היא כגרוגרת. חבל לעשות אוזן לקופה גמי לעשות תלאי לנפה וכברה הוצין לעשו' אוזן לכפיפה מצרית סיב ליתן על פי משפך קטן של יין מוכין לעשות כדור כאגוז נייר לכתוב קשר מוכסין נייר מחוק לכרוך על פי צלוחית קטנה של פלייטון עור לעשות קמיע קטנה וכן המוציא לעבדו קלף לכתוב שמע ישראל עד ובשעריך. דיו לכתוב שתי אותיות.
<h2>דף פ:</h2>
זבל וחול הדק לזבל כרישא חול הגס ליתן על פי כף סיד אדמה כחות' האיגרת חרסית לעשות פי כור צורפי זהב.
קנה כקולמוס המגיע לקשרי אצבעותיו. קנה עבה או מרוסס לבשל כגרוגרת מביצת תרנגולת טרופה ונתונה באילפס. עצם לעשות תרווד זכוכית לגרר ראש הכרכר צרור או אבן לזרוק בבהמה ומרגשת. חרס לקבל בו רביעית.
<h2>דף פט:</h2>
בפ' ר' עקיבא עצים לבשל ביצת תרנגולת תבלין לתבל ביצה. קליפת אגוזים ורמונים סטים ופואה לצבוע בגד קטן פי שבכה. סמנים שרויים לצבוע דוגמא לאירא. מי רגלים בן מ' יום ונתר אלכסנדרית ובורית וקמוליא ואשלג לכבס בגד קטן פי שבכה. זרעוני גינה חמשה. זרע קישואין שנים זרע דלועין ב' ופול המצרי ב'.
<h2>דף צ.</h2>
הוצאות אלו שחייב אדם עליהם בכל שהוא. בפרק אמר ר"ע פילפל כל שהוא מיני בשמים בכל שהוא עיטרן בכל שהוא ריח רע בכל שהוא ארגמן שמן טוב בתולת הוורד מיני מתכות אבני המזבח מקק סופרים מקק מטפחותיהן חגב חי טהור צפור' כרמים בין חיה ב"מ כל שהוא. בפרק המצניע (צ' ע"ב) לזרע ולדוגמא ולרפואה בכל שהוא.
<h2>דף צב.</h2>
בפ' המצניע הוציא ככר חייב הוציאוהו שנים פטורין. הוציא בין בימינו בין בשמאלו בתוך חיקו על כתיפו חייב או הוציא למעלה מי' טפחים חייב. הוציא על ראשו כלאחר ידו ברגלו בפיו במרפיקו באזנו בשערו בפונדתו ופיה למטה בין פונדתו לחלקו בשפת חלוקו במנעלו בסנדלו פטור. לפניו ובא לאחריו פטור לאחריו ובא לפניו חייב. הוציא אוכלין בפיו או משקין חייב כדמשמע במכות בפ' ואלו הן הלוקין.
